נשאר עד סוף הגיוס
הילדים חיכו שלוש שנים שאבא יחזור
עכשיו הם מחכים שיהיה מה לאכול
ילד בן שלוש שראה את אבא שלו בעיקר במסך של טלפון. אחות גדולה שלמדה להפסיק לשאול מתי הוא חוזר, כי התשובה תמיד הייתה אותה תשובה.
ואישה שהחזיקה את הכל לבד. את הגן, את בית הספר, את החשבונות, ואת הפחד שהיא לא מרשה לעצמה להראות לילדים.
הוא חזר. אבל המינוס גדל בכל גיוס, ההוראות קבע ירדו בראשון לחודש גם כשהוא היה בשטח, והעסק שהיה לו לפני שלוש שנים כבר לא קיים.
ועכשיו מגיע ראש השנה, והשאלה שהוא לא אומר בקול היא אם יהיה מספיק לארוחת חג לילדים שלו.
מעל 600 משפחות, ילדים ואמהות, מתפללים שיהיה אוכל בראש השנה
העמותה שלנו נשענת על מתנדבים
100% מהכסף הולך לשוברים
היעד שלנו: — משפחות של מילואימניקים
נשארו — ימים · גם בביט · קבלה למייל תוך דקה
העמותה שלנו נשענת על מתנדבים
100% מהכסף מגיע למשפחות של משרתי המילואים
שלוש שנים בסבבים, והמלחמה הקשה מחכה להם בבית
הסבב הראשון היה אמור להיות שלושה שבועות, ומאז עברו שלוש שנים. הילד שנולד באמצע הולך היום לגן, ואת רוב הדרך לשם אבא שלו פספס. בבית נשארה אישה שמגדלת אותם לבד, ובכל פעם שהטלפון מצלצל בשעה לא הגיונית היא עוצרת לנשום לפני שהיא עונה. והבנק לא סופר סבבים: המינוס גדל בכל גיוס, ההוראות קבע יורדות בראשון לחודש גם כשהוא בשטח, והעסק שהיה לו לפני שלוש שנים כבר לא קיים. ועכשיו מגיע ראש השנה, ואדם שהיו תחת אחריותו חיים של אנשים יושב במטבח בלילה ומחשב אם יש לו מספיק לארוחת חג לילדים שלו. זה מה שמפחיד אותו, לא מה שהוא ראה שם. והוא לא יבקש, כי אותה גאווה שהחזיקה אותו שלוש שנים היא שסוגרת לו את הפה עכשיו. לכן אנחנו לא מחכים שיפנו, אנחנו מחפשים אותם.
מאתיים יום בשטח לא בכיתי.
חזרתי הביתה, והבת שלי רצה אליי עם מעטפה ביד. ”אבא, קיבלנו מתנה.“ היא לא ידעה מה זה. אני ידעתי.
בפנים היה שובר לחג, ופתק בכתב יד שכתוב בו שלא שכחו אותנו. את הפתק קראתי שלוש פעמים, ואז יצאתי למרפסת.
א׳, לוחם מילואים, גדוד 8208
מאחורי כל שובר יש ילד שחושב שקיבלו מתנה, והורה שיודע בדיוק מה זה. אנחנו עושים את זה כדי שהילד ימשיך לחשוב שזאת מתנה.
אפשר להצטרף גם בביט
250₪
משפחה אחת יורדת מהרשימה
בלי טפסים, בלי ועדה, בלי שאף אחד יצטרך להסביר את עצמו
את המינוס הם לא מוחקים, ושלוש שנים של סבבים הם לא מחזירים.
מה שהם כן עושים זה דבר אחד: משפחה אחת מקבלת שובר של 250 ₪ לסופר. עגלה שנכנסת בלי לחשב פעמיים.
ואחרי שלוש שנים שבהן הכל היה על הכתפיים שלהם, גם הידיעה שמישהו בחוץ עוד סופר אותם.
אנחנו לא מחכים שמשפחה תפנה, כי משפחה של מילואימניק לא פונה. מגיעים אלינו דרך מפקד ביחידה, דרך שכנה, דרך גננת ששמה לב שילד מגיע בלי אוכל. מוודאים שהמצב אמיתי, והשובר נכנס הביתה.
600 משפחות ברשימה
כמה מהן תורידו?
-
משפחה אחת
ילד אחד שלא ישמע ”לא עכשיו“ ליד המדף בסופר.
250₪
-
הבחירה הנפוצה
שתי משפחות
שני בתים. באחד מהם תינוק שהחלב שלו נגמר לפני סוף החודש, ואמא שיודעת בדיוק כמה נשאר.
500₪
-
שלוש משפחות
שלושה שולחנות חג שיהיה עליהם מה לשים, ושלוש נשים שלא יעמדו במטבח בערב ראש השנה ויחשבו איך למתוח את מה שיש.
750₪
גם בביט · קבלה למייל תוך דקה
למה אנחנו צריכים אתכם לפני החג?
ארבע שאלות שאנשים שואלים את עצמם ולא תמיד שואלים אותנו
למה המדינה לא מטפלת בזה?
תגמול המילואים מחושב לפי מה שהוא השתכר לפני הגיוס, לא לפי מה שהוא צריך היום. הוא לא מכסה שכירות של עסק שעמד, והוא לא מגיע כשובר לחג. מה שנופל בין הכיסאות האלה נשאר על המשפחה.
איך אני יודע שהכסף באמת מגיע?
לפרויקט לינק תרומה נפרד וניהול תקציבי נפרד, ולכן אי אפשר להזיז ממנו שקל לפרויקט אחר. העמותה מחזיקה אישור ניהול תקין, והמסמכים פתוחים לכל מי שמבקש לראות אותם.
למה דווקא עכשיו, ולא אחרי החג?
כי אחרי החג זה כבר לא אותו דבר. שובר שמגיע בשבוע שאחרי הוא קניות. שובר שמגיע לפני, זה מה שעומד על השולחן כשהילדים יושבים סביבו.
250 ₪ באמת משנים משהו?
לא את השנה שלהם, ואנחנו לא נעמיד פנים אחרת. כן את הערב הזה, ואת הילדים שיושבים לשולחן שיש עליו מה לאכול. וכדי להוריד 600 משפחות מהרשימה צריך 600 פעמים 250 ₪, ואין דרך אחרת להגיע לשם.
כל שובר שיוצא מקצר את רשימת ההמתנה בשם אחד
מי עומד מאחורי זה
עמותה שנשענת על מתנדבים
”עוצמה לחייל“ פועל במסגרת עמותת ”נתינה בקליק“, ע״ר 580776292, ובזכות מתנדבים שנותנים מהזמן שלהם.
כל פרויקט מנוהל תקציבית בנפרד ומקבל לינק תרומה ייעודי, כדי שכל שקל יגיע אך ורק למטרה שאליה בחרתם לתת.